אקולוגיה ישראל

במהלך המאה ה 20 התחמם כדור הארץ ב 0.6 מעלות צלזיוס. על פי התחזיות, עד שנת 2100 יתחמם כדור הארץ ב 1.4 – 5.8 מעלות נוספות. בנוסף, במהלך המאה שעברה, עלו פני הים באוקיינוסים בשיעור של 1-2 מ"מ בשנה (כ-1 ס"מ בעשור). על פי התחזיות, עד שנת 2100 יעלו פני הים בשיעור של 90-10 ס"מ.

משברי מים במזרח התיכון אינם דבר חדש שאופייני דווקא לתקופתנו. כל התרבויות הגדולות באזור התפתחו מסביב לקווי הנהרות הגדולים, הנילוס, הפרת והחידקל, והנהרות הקטנים דוגמת נהר הירדן. בעתיד הנראה לעין, סביר מאד יהיה להניח שנושא הקונפליקטים האזורים לא ייסוב סביב הנפט אלא המים. שיעורי גידול אוכלוסין גבוהים במיוחד, תוכניות פיתוח שאפתניות ובצורות ממושכות – כל אלו רק יגדילו את מצוקת המים האזורית בעתיד. בנוסף, ישנם אזורים עשירים במים בטורקיה וכמה מדינות אחרות, כמו עיראק וסוריה, תלויות במקורות הללו – מה שמעצים את האפשרות לקונפליקטים.

גשם חומצי נוצר מזיהום אוויר. כאשר דלק נשרף, כמקלים רבים נוצרים ובהם גזים שפוגעים בסביבה. תחנות כוח שפועלות על דלקים פוסיליים, בתי חרושת, מכוניות – כולם פולטים לאטמוספרה גזים רעילים. חלק מהגזים הללו, בעיקר תחמוצת החנקן (NO2) וגופרית דו חמצנית (SO2), גורמים לריאקציה עם טיפות מים זעירות בעננים ויוצרים חומצה גופרתית וחומצה חנקתית. הגשם מהעננים הללו נופל כחומצה חלשה ומכאן הכינוי גשם חומצי. גשם חומצי לא חייב להופיע כגשם, הוא יכול לרדת כשלג או אפילו ערפל. הוא גם יכול לנוע מרחקים עצומים באטמוספרה, לעבור בין מדינות ואפילו בין יבשות. ישנם מקרים רבים שזיהום אוויר בסין יכול לרדת כגשם חומצי ביפן.

מי היה מאמין, אבל מסתבר שאחת הסכנות הגדולות שאורבת ליונקים הימיים הגדולים היא הרעש. הימים והאוקיינוסים, בניגוד למה שרבים חושבים, אינם עולם של דממה. יש להם את הצלילים שלהם, והייחודיים ביותר הם קולות הלווייתנים. אלא שב 50 השנה האחרונות נוספו עוד רעשים שאינם מטיבים עם ההרמוניה הווקאלית של האוקיינוסים. ישנם המחמירים ומכנים רעשים אלו בשם זיהום רעש וביולוגים ימיים מוטרדים מהשפעותיו על עתיד הישרדותם של הלווייתנים ויתר היונקים הימיים.

דלקים ביולוגיים (biofuels) הינם תחליף לדלקים פוסיליים (fossil fuels) ולפיכך משמשים כמקור אנרגיה חילופית. דלקים ביולוגים מיצרים באופן משמעותי כמות קטנה יותר של גזי חממה בהשוואה לפחם, דיזל או בנזין. דלקים ביולוגיים מופקים מבִּיוֹמָסָה שמקורה בחקלאות, יערות, ובנוסף, מסחר ותוצרי לוואי בייתים.

אטמוספרת כדור הארץ מכילה באופן טבעי ריכוזים של גזי חממה. ישנם גם גזי חממה שמצויים באטמוספרה כתוצאה מפעילות אנושית – תעשיה וחקלאות. גזי חממה המצויים באופן טבעי באטמוספרה כוללים אדי מים, פחמן דו חמצני, מתאן, תחמוצת החנקן ואוזון. גזי חממה שהם תוצר אנושי כוללים Sulfur hexafluoride (SF6) ו Hafnium carbide (HFC). אולם, בל נטעה, פעילות אנושית מייצרת גם גזי חממה שמצויים באופן טבעי באטמוספרה וגזים אלו מזיקים לא פחות כשהם מצויים בכמויות גדולות יתר על המידה.

בראשון לדצמבר, 1997 נפגשו נציגיהם של 150 מדינות בקיוטו, יפן לדון בשינויי אקלים מתוך המטרה היומרנית לטוות את גורל האקלים העולמי במילניום הבא. תוצאות הדיונים היו מאכזבות. הנציגים הסכימו על לא יותר משינויים קלים בהפחתת פליטת גזי החממה לאטמוספרה.

בנייה ירוקה פירושה תכנון, בצוע, שיפוץ ותפעול באופן שמבטיח שימור אנרגיה ומים, איכות סביבה, גהות, תפוקה, תעבורה יעילה, שימוש מינימאלי בחומרים רעילים, ייצור מוקטן של פסולת ומזעור ההשפעה השלילית על הסביבה. מבנים ירוקים הינם כדאים מבחינה כלכלית והם מקומות בריאים לעבודה. "בניין ירוק" מותאם לסביבה על ידי הקטנת נזקים אפשריים מעצם הקמתו וניצול מרבי של משאבי טבע כגון שמש, אויר ואור.

ב 1798 פרסם הכלכלן תומס רוברט מלטוס (1766-1834) את החיבור An Essay on the Principle of Population שבו חזה משבר מזון עתידי. משבר מזון לטעמו, יתרחש בגלל הפער שקיים בין קצב גידול האוכלוסייה לקצב יצור המזון. האוכלוסייה גדלה בטור גיאומטרי ואילו ייצור המזון בטור חשבוני. במוקדם או במאוחר ייוצר פער בין השניים ואז יגיע משבר מזון. אם מתרגמים את דבריו של מלטוס לעולם הטבע, אזי המשמעות היא שהפוטנציאל של כל אורגניזם, פוטנציאל ההתרבות, עוקף בהרבה את היכולת של הסביבה הטבעית שלו לכלכל אותו. התוצאה היא מוות והתדלדלות הפריטים הן כתוצאה מטרף או כתוצאה מרעב. כשמדובר על ממלכת בני האדם, הדברים אינם שונים. משבר מזון יביא לתמותה טבעית כתוצאה ממחסור במשאבים, מחלות או מלחמות (על משאבים).