טקס האוסקר לשנת 2010 מהווה עבורי שעת כושר להציג כמה הגיגים שנמצאים בראשי כבר זמן מה ולא מצאתי את הזמן להפוך אותם למילים על שני סרטים שמתמודדים בקטגוריות שונות בטקס- על עגמי הישראלי, שמתמודד בקטגוריית הסרט הזר ו-”ממזרים חסרי כבוד, שמתמודד בקטגוריות הסרט המצטיין, שחקן משנה (כריסטוף וולץ) ובמאי (קוונטין טרנטינו).

אשר שחם עיין בתרגום החדש והמרתק לביוגרפיות של הקיסרים הרומיים משושלת ספיטימיוס סוורוס. שחם, מומחה לתולדות רומי, מתרשם ממפעלו המונומנטאלי של פרופסור אמריטוס דוד גולן, מתרגם הסדרה. החיבור הקרוי היסטוריה אוגוסטה הוא אוסף ביוגראפיות שהחלו כנראה במקום בו סיים סויטוניוס את ספרו חיי הקיסרים. הוצאת מאגנס.

תרומה גדולה לאלימות הגואה בחברה הישראלית, זאת שמבטאת עצמה בין היתר ברציחות יום-יומיות על עניינים של מה בכך כמו ריב על מקום חנייה, תורמת ההמוניות, הוולגריות או כמו שאנחנו קוראים לזה, הערסיות. האנשים האלה שאנחנו שומעים עליהם בחדשות שיורים במאבטחים של מועדונים שלא נתנו להם להיכנס, שדוקרים את חבריהם לספסל הלימודים.

מאיר (מייקה) יפה הוא חבר קיבוץ רמת יוחנן ומנכל עמותת פנים להתחדשות יהודית בישראל, ארגון הגג של כלל הארגונים והעמותות העוסקים ביהדות פלורליסטית. מאיר: הפרק המכונן שגיבש ויצר את השקפת עולמי ואת דרכי בחיים, הוא התקופה שהייתי בצבא.

מן המפורסמות הוא, שביפן על כמאה מיליון תושביה המלוכסנים, ובארץ אנגליה המעטירה (לפחות בעיניי) על ריבואות תושביה - לא יחלוף יום בלא שיתקיים טקס שתיית תה מסורתי כהלכתו, ואילו היו מסוגלים, מן הסתם, היו מביאים את התה לכך שיזרום בצינורות האינסטלציה שלהם. פרק מתוך הקרב על השפיות.

חובבי מוזיקת רוק בארץ מכירים היטב את ניק קייב. זמר אוסטרלי ומנהיג להקת הזרעים הרעים שביקר בארץ כמה וכמה פעמים. פרסומו התרחב כשהפך כוכב ורכילויות רדפו אחריו עד שגם מי שלא שמע צליל אחד משיריו קרא עליו משהו. כעת יצא לאור ספרו החדש. מותו של באני מונרו. באני שכשמו כן הוא, שפן. לאן יכול לקחת אותנו ספר שגיבורו מת כבר בשמו. הוצאת מודן.

פנייה פומבית לראש הממשלה: צו השעה הוא הקמת קואליציה של ליכוד- קדימה- עבודה. מדינת ישראל מתמודדת עם בעיות קשות בענייני פנים, עם מערכת הסתה לדה- לגיטימציה של מדינת היהודים בענייני חוץ, ועם הקונפליקט המתמשך עם הפלסטינים. הקואליציה שהקמת אינה מסוגלת ואינה מעוניינת לטפל טיפול שורש בבעיותיה של ישראל.

הרהורים חורפיים על תהפוכות הטבע. אירופה מזמן לא ידעה חורף מקפיא ומושלג כול כך. באירופה המזרחית התושבים לא היו צריכים לטרוח ולעלות להרי הקרפטים והטאטרה השלגים באו אליהם אל מרכזי הערים ושיתקו אותם כמעט לחלוטין. אפילו לונדון שנהנית מן ה- gulf stream כוסתה בשלג.

חיה בנצל, מי שניהלה שנים רבות את בנק הדם בבית החולים הלל- יפה חדרה, פרסמה בימים אלה את ספר הביכורים שלה. ספרהּ היושבת בתוכי ראה אור בהוצאה פיוטית והוא מצטרף לספרי השירה והפרוזה שראו אור בהוצאת הספרים החל מחודש יוני 2009.

התרגלנו למנהיגים שמבטיחים לנו כל מיני הבטחות חסרות כיסוי מצד אחד ומהלכים עלינו אימים מצד שני. מבטיחים לנו שאם רק נעשה הסכם, וכמעט לא משנה המחיר, יהיה לנו שקט מהשכנים ונוכל לשגשג ולפרוח, ומצד שני מאיימים עלינו שאם לא ניעתר להסכם – זו למעשה הזמנת מלחמה. זה שקר וזה שקר, כי הסכמים אולי יבטיחו לנו שקט אבל בטוח שלא יקיימו.

מדיניות תחבורה מחייבת בין השאר קביעת סדרי עדיפויות בין שיקולי איכות הסביבה לשיקולים פרטיים וחברתיים מנוגדים. עימות בין שיקולים אלה עלה לאחרונה בפריז על רקע ייזום תוכנית להקמת צי מכוניות עירוניות לשימוש משותף – Autolib. מיזמי שיתוף מכוניות הם מיזמים במסגרתם מספר אנשים חולקים את השימוש בצי של כלי רכב המשמש אותם במשותף

ספר המלים הוא נובלה קצרה יחסית, מאה עשרים עמודים, בפורמט הדפסה לא גדול. כמעט חוברת קטנה. למה כבר אפשר לצפות. מיד מן ההתחלה מסתבר שאפשר לצפות ואפילו יותר. גני ארפנבק נולדה במזרח גרמניה ונחשבת היום לאחד הקולות המוליכים בספרות הגרמנית. בצעירותה למדה בימוי אצל וורנר הרצוג והיום היא עובדת כבימאית אופרה. הוצאת כתר.

הנושא עליו ברצוני לכתוב כאן הוא ההחלטה שרוזוולט קבל בסתיו של שנת 1939 לפתח את הפצצה האטומית מה שידוע בהיסטוריה כפרוייקט מנהאטן. כשמסתכלים על התהליך שהוביל לפרוייקט מנהאטן מפרספקטיבה של ימינו הדברים פשוט אינם מתקבלים על הדעת. ממש לא יאומן איך החלטה גורלית כזאת שהיוותה נקודת מפנה היסטורית והכניסה את האנושות לעידן האטום.

הרפובליקה של האיטי באי היספניולה המדינה השנייה שקיבלה עצמאות בחצי הכדור המערבי נמצאת כיום ביום בנקודת השפל החמורה ביותר בתולדותיה לאחר רעידת אדמה הרסנית שהרסה את בירתה. שעה שכוחות ההצלה מהמדינות הזרות ובהן ישראל מתחילים לעזוב את האיטי מוכת האסון נותרים תושביה להתמודד עם עוני, חורבן שחיתות וגם רשע שהחלו הרבה לפני שהאדמה רעדה.

ארתור מילר הצליח לחבר בהצלחה בין שני דברים , הטרגדיה היוונית הקלאסית והתעניינותו בבעיות חברתיות משפחתיות ופוליטיות. הילל מיטלפונקט ביים את ההצגה בצורה מאוד מעניינת. הוא מוליך את ההצגה ממחזה ביתי פשוט ובונה את הדרמה לאט עד לשיא הטראגי המזעזע. הוא הצליח להדריך צוות שחקנים די גדול שבמרכזם שישיית התפקידים המרכזיים בצורה מאוד משכנעת.

סכלותה של ממשלה. המומ הממושך על שחרור גלעד שליט כפה עלינו את החמאס כפרטנר. בטרוניות שיש לנו כלפי ממשל אובמה שכחנו שלא הוא שהביא על רצועת עזה את שלטון חמאס, אלא הממשל הידידותי של הנשיא בוש שאליו עורגת ממשלת נתניהו. בוש ביקש לשתול דמוקרטיה אצל הפלשתינאים וקיבל גידול שבעיניו ובעינינו הוא שורש פורה ראש ולענה- החמאס.

כדי להבין, אומר לאנדס כיצד דוח גולדסטון נוצר, יש להבין את התרבות שמתוכה צמח הדוח. הדפוס הוא כזה: הפלסטינים יוצרים עובדות כביכול- תכופות באמצעות NGO – והעיתונאים חוזרים על הטענות, NGO שב וחוזר על הטענות בצורת דוחות ודוח גולדסטון מורכב ברובו מחומר זה, ללא כל ניסיון להערכה ביקורתית של הדברים לאורך כל התהליך.

ההכרזה שלו, שאם לא יהיה מומ תהיה מלחמה עם סוריה, ראויה לענד לתפוס מקום ראשון בתחרות האמירות המטופשות ואפילו השקריות. האנטיתזה של עמלק הוא יתרו. לכאורה, יתרו היה אמור לדעת פרטים רבים נוספים אודות הקורות את משה ובני ישראל והוא אכן ידע, אבל רק אחרי מלחמת עמלק הוא מחליט לבוא אל משה ולהצטרף לבני ישראל.

תחבורה נוחה ויעילה שואפת להוביל את הנוסעים מהמקור ליעד באופן רצוף ללא מעברים. פתרונות מסוג חנה וסע הם תפרים וטלאים במערכת התחבורה. האם ניתן לגרום לטלאים אלו להיראות כמו תיקונים אמנותיים? רשתות תשתית הכבישים ואמצעי התחבורה האישיים הנעים עליהם מוכיחים כי ניתן לקיים מערכת תחבורה שבה התנועה מתקיימת באופן רצוף ונוח ללא תפרים ומעברים.

גיי פאריני הוא סופר ומשורר ובעיקר כותב ביוגרפיות. ספר קודם שלו שתורגם לעברית עסק בהוגה הגדול ולטר בנימין. כעת תורגם לעברית ספר העוסק בשנת חייו האחרונה של לב טולסטוי. טולסטוי היה איש מרתק שעבר שינויים רבים בחייו. ספרו מלחמה ושלום נחשב לאחד הגדולים אם לא לגדול ביותר שבין הרומנים שנכתבו.