ההסבר הבולט למבוי הסתום שנתגלע בועידת קופנהגן לשינוי האקלים מיוחס להתנגשות בין שיקולים סביבתיים לשיקולים כלכליים. הסבר זה אינו מושלם וניתן להציע הסבר נוסף ומשלים הקשור להתנגשות בין שמרנות לבין הסתגלות לשינויים.
רבים מהחוששים משינוי אקלים כדור הארץ תלו תקוות רבות בועידת האקלים שהתכנסה בקופנהגן, וכגודל התקוות כך גודל האכזבות. למרות השתתפות מקיפה ומכובדת של נציגים מרוב מדינות העולם, הועידה הסתיימה מבלי שגובשה הסכמה עולמית מקיפה, מוגדרת, בעלת שיניים נושכות וערובות לצמצום פליטות גזי חממה של מדינות העולם.
לחוסר ההצלחה על ועידת קופנהגן לגבש הסכמה ראויה ניתנו הסברים שונים. אחד ההסברים נקשר לקולות המפקפקים בתופעת שינוי האקלים ובהשפעת האדם על תופעה זו. ספקות אלו עלו לתודעה הציבורית העולמית סמוך לועידת קופנהגן על רקע פרשה שזכתה לכינוי "אקלימגייט". הסבר זה אפשרי, אך הוא עומד בסתירה לעובדה שמדינאים רבים טרחו להתכנס ולדון בבעיית שינוי האקלים מבלי להעלות את עניין הספקות המדעיים לניגוח הדיון בתופעה, אלא נושאים אחרים ובעיקר כאלו הקשורים לצדק הכלכלי החלוקתי בדרך פתרון סכנות שינוי האקלים או היערכות להקטנת נזקיהם.
מקור:
ועידת קופנהגן ושינוי דפוסי תחבורה
אתר תחבורה וחברה
תגובות
פרסום תגובה חדשה